חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' בורנשטיין

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבע, תביעה על סך 5,177 ₪, בגין חוב עבור שירותי רדיו טלפון נייד.

טענת ההגנה העיקרית של הנתבע הנה כי התביעה מורכבת בעיקר מתשלום עבור יתרת עלות מכשירים, כאשר מדובר למעשה במכשירים שכל אחד החליף את קודמו, עקב תקלות שמנעו שימוש סביר במכשירים. למרות שהנתבע חתם על הסכמי שדרוג, לטענת הנתבע הובטח לו כי כל מכשיר שנמסר לו הנו חלף הקודם וללא עלות. כאשר הגיעו החשבונות, הופתע הנתבע לגלות כי המשיך להיות מחוייב בגין עלות המכשיר הקודם. הנתבע התלונן בפני התובעת וזו טענה כי ביצע עסקת שדרוג. בשלב זה הציעה נציגת התובעת לנתבע כי יקבל מכשיר פשוט וזול יותר בהתחייבות חדשה ל-36 חודשים ללא תשלום וזאת חלף שני המכשירים הקודמים. גם הפעם לא עמדה התובעת בהבטחתה והנתבע המשיך להיות מחוייב עבור המכשירים הקודמים שאליהם התווסף כעת עוד מכשיר. ניסיונונת הנתבע להסדיר את הנושא עלו בתוהו. הנתבע טוען כי עליו לשלם רק עבור השיחות בפועל וכי אין מקום לשלם עבור יתרת עלות המכשירים ולא עבור ערך שיורי.

ביום 16.7.09 קבעתי כי התובעת זכאית לפסק דין חלקי על סך של 505 ₪ בגין שיחות שביצע הנתבע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. לאחר מכן, התרתי לתובעת לתקן את התביעה ולהוסיף סכום של 1,572 ₪ בגין חוב עבור יתרת תוכנית תעריפים.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

בא כוח הנתבע טען כי לא הוגש כתב תביעה מתוקן ועל כן אין מקום לדון בסכום הנוסף שהתובעת ביקשה להוסיף לתביעה. אין בידי לקבל טענה זו. בדיון מיום 11.10.09 טען בא כוח הנתבע כי לא הוגש כתב תביעה מתוקן ואילו בא כוח התובעת טען כי כן הוגש כזה. הח"מ ציין כי לא הבחין בתיק האלקטרוני או בתיק הנייר בכתב תביעה מתוקן. יצויין למען הסדר הטוב כי דברים אלה של ב"כ הצדדים ושל הח"מ לא נרשמו בפרוטקול.

כעת, מעיון נוסף בתיק, עולה לכאורה כי הוגש כתב תביעה מתוקן במצורף להודעת התובעת על הגשת מסמכים, אשר הוגשה לתיק הנייר לאחר ובעקבות החלטתי מיום 20.5.09, שלפיה ניתנה רשות להגן והתובעת נדרשה להגיש תצהיר אימות וגילוי מסמכים לתביעה. כותרת ההודעה אינה מציינת כי עסקינן בכתב תביעה מתוקן, אולם כתב התביעה שמצורף להודעה, כולל שינויים בכתב יד לכותרת התביעה ולסכומיה, ההופכים את התביעה לתביעה מתוקנת. כמו כן, צורפה להודעה מסמך פירוט חוב מעודכן מיום 26.4.09, שכולל את הסכום שהתובעת ביקשה בגינו לתקן את התביעה. מסמך פירוט החוב שצורף לתביעה המקורית הנו מיום 30.7.08 ואינו כולל סכום זה.

מעבר לכך, נדמה כי מן הראוי שבית משפט זה יפתור לצדדים את הסכסוך גם לגבי הסכום הנוסף, כדי למנוע התדיינות נוספת על סכום כה צנוע, על כל ההוצאות הכרוכות בכך ובפרט כאשר היה בידי הנתבע להעלות בסיכומיו גם את טענותיו לגופו של ענין לגבי הסכום הנוסף. ממילא טענות ההגנה שהעלה הנתבע לגבי הערך השיורי (שכן נכלל בתביעה המקורית), ישימות גם לסכום הנוסף שהתווסף.

לפיכף, יתרת סכום התביעה המתוקן עומד על 6,250 ₪ (6,755 ₪ פחות 505 ₪ שנפסקו בפסק הדין החלקי).

לאחר שעיינתי, אפוא, בכתבי הטענות והתרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, החלטתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת, לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 1,500 ש"ח (כאשר סכום זה כולל את הסכום שנפסק בפסק הדין החלקי) וכן את אגרת המשפט. כל הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבע, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כל צד ישא בשאר הוצאותיו ולרבות שכר טרחת עו"ד.

ניתן היום, ל' כסלו תש"ע, 17 דצמבר 2009, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: